Australian Open- מתוך הבלוג של שרה איווניר והראל משה

Australian Open- מתוך הבלוג של שרה איווניר והראל משה

בחודש דצמבר 2017, שרה והראל עזבו הכל ויצאו למסע זוגי משנה חיים באוסטרליה: 9 חודשים יחד בקראוון מסביב ובעומקי יבשת אוסטרליה. את חוויותיהם הם מתארים באריכות בבלוג האישי שלהם 4×4 Cross-Australia (קישור בסוף הכתבה). והפעם, על חלומו של הראל להשתתף בטורניר הטניס הידוע Australian Open.

זה קרה כשחלום אוסטרליה התחיל להבשיל, הבנתי אז שאת ההזדמנות הזו אני לא מפספס. טניס, ביחס לענפי הספורט בארץ תופס אצלי מקום נכבד, אומנם יש כדורגל, וכדור סל ,אך טניס הוא מן ספורט שכזה שכשאני לא במגרש, ורואה משחק בלייב- אני יכול לשבת מול המרקע גם 5 שעות ולצפות במשחק אחד מתחילתו ועד סופו.

שחקתי טניס, ובר בני שיחק ומאמן טניס ילדים בשעות הפנאי שלו. מידי פעם אני קופץ להגיד שלום לחבריי מהישוב קדימה איתם שיחקתי בליגה שנים רבות. אני מכיר ומוקיר את אנשי הנהלת איגוד הטניס העושים ימים כלילות למען קידום ילדים ובני נוער לרמות טניס גבוהות.

וכך, כשחלום אוסטרליה התחיל לרקום עור וגידים, הבנתי שאת ההזדמנות הזו אני לא מחמיץ. התחלתי לבקר שוב ושוב במשרדי האיגוד. אילנה, מזכירתו של שלמה גליקשטיין, מנכ"ל האיגוד דאז, עזרה לי המון, יצרה קשר למשרדי איגוד הטניס האוסטרלי, שלחה פקסים, ובסופו של דבר הצלחתי להזמין ולקבל 5 כרטיסים ל-5 משחקים במלבורן. חיכיתי לרגע הזה כמו שחקן שעולה למשחק גמר באליפות חשובה. כשאילנה התקשרה ובישרה לי שהכרטיסים הגיעו, הייתי מאושר. טסתי לאיגוד, ובעיניים בורקות קיבלתי את חמשת הכרטיסים שאילנה הדפיסה לי. הודיתי לה שוב ושמרתי אותם במקום בטוח, ממתין לרגע הגדול. והוא אכן הגיע, המשחק הראשון שצפיתי בו באליפות אוסטרליה היה של דודי סלע שלנו, מול האמריקאי ריאן הריסון. אמנם האמריקאי היה מדורג גבוה יותר מדודי, אך ברגעים מסוימים במשחק ההבדל לא היה ניכר כלל ועיקר המשחק התנהל לו בצורה שכזו. האמריקאי ניצח במערכה הראשונה, דודי עשה מהפך וניצח בשתי המערכות הבאות, ובמערכה הרביעית דודי הוביל כבר 5:4 והגיש לנקודת ניצחון, אלא שאז הוא נשבר והאמריקאי פשוט לא חס עליו ניצח את המערכה הרביעית ומשם הדרך לניצחון הייתה כבר קלה. 

הגעתי באיחור, ומאחר ולא היה מקום ישיבה במגרש, מצאתי לי מקום בעמידה בדיוק מאחורי כיסאו של דודי סלע שעליו ישב בהפסקות בין המשחקונים. הייתי קרוב אליו בנגיעה של יד, קראתי לעברו, קראתי קריאות עידוד בזמן המשחק, הנפתי דגלי ישראל בלהט, חשתי כאילו אני ברמת השרון ולא בכדי אני רושם זאת כי התחושה הייתה כמו משחק בית. ממולי, ישבו להם מאות מצעירי הקהילה היהודית במלבורן, חלקם חובשי כיפות , חלקם מניפים את דגל ישראל ושרים לדודי שירי הלל. הישראלים ברמת השרון יכולים ללמוד מהם מהו עידוד. עד כדי כך העידוד היה גדול שזה התחיל לעצבן את השחקן האמריקאי  וכמעט קרתה תקרית בין השחקנים .

מזג האוויר במלבורן מתעתע מאד, שכשחבריי אמרו לי שביום אחד ניתן לחוש 4 עונות שנה חשבתי שזו הגזמה. בזמן המשחק חשתי זאת. זה התחיל בשרב כבד, עבר לגשם שאילץ את המארגנים להפסיק את המשחק לפרק זמן ממושך, עבר לרוחות עזות, ועוד ועוד…

כולנו התבאסנו מהפסדו של דודי, אך התנחמנו בעובדה שהייתה נוכחות כבירה של עידוד יהודי וישראלי במשחק שנתן תחושת משחק בית לדודי. זו הייתה המנה הראשונה שלי באליפות אוסטרליה הפתוחה.

המשחק המשמעותי הראשון אמור היה להתחיל בשעה 19:00 בהיכל התהילה של הטניס באוסטרליה . ROB LAVER ARENA עד סמוך לשעת תחילת המשחק לא ידעתי את מי אני הולך לראות. ניגשתי לדוכן ה- information ושם נודע לי לראשונה שאני עומד לצפות במשחקו הראשון של רפאל נאדל- נשמתי נעתקה לרגע , כאילו לא מאמין שאני עומד לראות את מס' 1 בעולם הטניס מתחיל את מסעו אל עבר זכייה בתואר.

בשלבים המוקדמים של האליפות מקבלים המדורגים הבכירים שחקנים שאינם מדורגים כלל, כך שהמשחק עבורם הינו כמעין משחק אימון. לעיתים ישנן גם הפתעות כשמדורגים בכירים נופלים בסיבובים הראשונים ומנוצחים על ידי שחקנים אלמוניים שקונים את עולמם ברגע אחד, אך לא אצל רפאל נאדל. ההגרלה זימנה לו משחק קל למדיי מול שחקן אלמוני שאפילו אני לא שמעתי עליו, נאדל פשוט התעלל בו, אך חברים… וכאן אני רוצה לתת מחמאה לקהל שישב ביציעים… הם פשוט לא הפסיקו לעודד את השחקן האלמוני. כל נקודה שהוא עשה, עד שעשה, הקהל פרץ במחיאות כפיים ועודד את המסכן. לעיתים חשתי שהדבר מעצבן קצת את נאדל.

המשחק נגמר בניצחון קל ומוחץ של נאדל הספרדי שהוביל אותו למשחק הבא. האווירה ב"ארנה" מדליקה. בכל מקום בו ישבנו באצטדיון המדהים ניתן היה לצפות נפלא במשחק. שרה ואני, כן כן חברים, שרה הייתה איתי בכל המשחקים, עודדה, עשתה קולות של אכזבה, שאלה שאלות רבות לגבי חוקי המשחק, הייתה חלק פעיל במהלך המשחקים.

תם לו היום הראשון של המשחקים בהם צפיתי, היו ביום ראשון עוד מספר רב של משחקים במגרשים פתוחים שהכניסה אליהם היתה ללא תשלום.

מחוץ למגרשים מתקיים פסטיבל ענק: דוכני אוכל, בירות, ביגוד וציוד טניס עם חתימות של בכירי הענף. הופעות חיות של אמנים מקומיים וזרים, חגיגה ענקית של צבעים, שפות, אנשים שמחים ומחייכים, מסכי ווידיאו ענקיים ובגדלים שונים בכל מקום, כיסאות נוח על מרבדי דשא ועליהם ישובים כאלה שאין ידם משגת לרכוש כרטיס למשחק, אך נהנים מאוד מהחוויה האדירה שהם זוכים לה.

למחרת ציפה לנו משחק נוסף של "פנומן" ענק… רוג'ר פדרר.

שתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

צרו איתנו קשר:

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!